• אריאל אורבוך

תחרות אין דבר כזה חלק ב'

בבואנו לבטל את התחרות מההתנהלות שלנו ושל הסביבה העסקית שלנו, עלינו, לפני הכל לחלץ את עצמנו מהרמה הראשונה.

תמונה של אריאל מול המחשב ומדבר בטלפון  בשחור לבן  עם משיכת מכחול שחושפת צבע
תמונה של אריאל מול המחשב ומדבר בטלפון בשחור לבן עם משיכת מכחול שחושפת צבע

אין לה דבר עם השיווק האכפתי, ולדעתי היא אחראית על סגירה וקריסה של עסקים רבים.

הרמה הראשונה, שלצערי, היא עדיין הנפוצה ביותר, בעולם מערכות היחסים העסקיות היא רמת ההישרדות :

ברמה זו אנו מדברים על מערכות יחסים של "עולם ישן" ולא אכפתי.


כאן מאוד ברור לנו שאין לנו קשר עם בעלי עסקים אחרים.

שכולנו זאבים לכולנו, שכל אחד צריך לקום כל בוקר מחדש לקרב ולהילחם באחרים כדי להשיג את הלקוח הבא.


זה שלב שהבדידות בו היא קשה מנשוא, המשקל כבד ואנו נושאים אותו לבד, כל הזמן.


פועלים בדחק, ללא נשימה. מפחדים שייקחו לנו משהו כל הזמן,

אנחנו אוגרים את הידע שלנו, מפחדים להוציא אותו החוצה שלא ייקחו או יעתיקו,

ובמפגש עם אחרים, אנחנו לוקחים את מה שאנחנו יכולים לקחת, כדי שהיה לנו, ליתר ביטחון.


זו רמה שהשהות בה לאורך זמן,

לאדם אכפתי, מאוד קשה אנרגטית.

היא צורכת המון משאבים ומאופיינת בדחק גבוה, פעולות קצרות מועד ותוצאות דלות ולא עקביות.


מי שיצליחו לשגשג ברמות הללו, הם "הזאבים" שכבר מרגישים בנוח בבדידות ודורסנות.


זה הזמן לשאול את עצמך, כמה מהעסק שלך שקוע ברמה הזו?

איך מרגישה לך ההתנהלות ממנה והאם להמשיך ככה זו מחשבה משמחת או מכווצת עבורך?


מה המקומות הספציפיים בעסק שלך שמהם יתחיל השינוי שלך לקראת עסק אכפתי?